Daf 102b
תֵּן לִי מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל וְאוֹכַל
כִּי טָמֵא מָה טָמֵא כַּמָּה דְּלָא טָהוֹר לָא אָכֵיל אַף הַאי נָמֵי כַּמָּה דְּלָא מִתְּקַן לָא אָכֵיל קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
(אימא כי טמא כו':)
כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי וְכוּ' וְלָא וַהֲרֵי בַּעַל מוּם דְּלֹא רָאוּי לָעֲבוֹדָה וְחוֹלֵק וְתוּ הָא רָאוּי לָעֲבוֹדָה חוֹלֵק הֲרֵי טָמֵא בְּקָרְבְּנוֹת צִיבּוּר דְּרָאוּי לָעֲבוֹדָה וְאֵינוֹ חוֹלֵק
Rachi (non traduit)
[הרי] טמא בקרבנות ציבור. אמרן לעיל בריש פירקין (זבחים דף צט:) דאין חולק:
Tossefoth (non traduit)
הרי טמא בקרבנות ציבור דראוי לעבודה ואינו חולק. תימה דפריך מטמא בקרבנות ציבור שהיא בעיא לעיל והוה מצי למיפרך מכהן גדול אונן וראוי לעבודה דאינו חולק דפשיטא לן לעיל בריש פירקין כדתניא בהדיא:
רָאוּי לַאֲכִילָה קָאָמַר
וַהֲרֵי קָטָן דְּרָאוּי לַאֲכִילָה וְאֵינוֹ חוֹלֵק הָא לָא קָתָנֵי
Rachi (non traduit)
קטן אינו חולק. דכתיב איש כאחיו ודרשינן ליה במנחות (דף עג.) ובקדושין (דף נג.) איש חולק אפילו בעל מום ואין קטן חולק אפילו תם:
הא לא קתני. הא ראוי לאכילה חולק דדייקת לא קתני דתיקשי לך קטן לא תדוק מיניה הכי דהיא גופה איצטריך לאשמועינן דכל שאינו ראוי אינו חולק ולאו דיוקא תני:
הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי לְעוֹלָם כִּדְקָאָמְרַ[תְּ] מֵעִיקָּרָא אִי מִשּׁוּם טָמֵא טָמֵא לָא קָתָנֵי וְאִי מִשּׁוּם בַּעַל מוּם רַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ
Rachi (non traduit)
כדאמרינן מעיקרא. ראוי לעבודה:
הא לא קתני. הא ראוי לעבודה חולק דקא דייקת וקשיא לך עלה טמא בקרבנות ציבור לא קתני לה מתניתין ואת לא תיתי מדיוקא דלאשמועינן היא גופה אתאי מתני' ולאו לדיוקא דילה:
אֲפִילּוּ טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים וְטָהוֹר בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים אֵינוֹ חוֹלֵק הָא טָהוֹר בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים וְטָמֵא בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים חוֹלֵק
דְּלָא כְּאַבָּא שָׁאוּל דְּתַנְיָא אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל עַד שֶׁיְּהֵא טָהוֹר מִשְּׁעַת זְרִיקָה עַד שְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים דְּאָמַר קְרָא הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב דַּאֲפִילּוּ הֶקְטֵר חֲלָבִים נָמֵי בָּעֵי
Rachi (non traduit)
דאפילו הקטר חלבים נמי בעי. שיהא ראוי להקטיר ות''ק סבר לו תהיה שוק הימין למנה אהמקריב דם השלמים קאי כדאשכחן קרא אחרינא לכהן הזורק את דם השלמים לו יהיה (ויקרא ז':
י''ד) ולא כתיב מקטיר חלבים והכא דכתיב את החלב לא לראוי אתא אלא למודה בעבודות כדדריש ליה בשחיטת חולין (דף קלב:) רבי שמעון אומר כל כהן שאינו מודה בעבודה אינו חולק בכהונה שנאמר המקריב את דם השלמים אין לי אלא זריקה מנין לרבות הקטר חלבים ת''ל ואת החלב מנין לרבות שאר כל עבודות ת''ל מבני אהרן עבודה המסורה לבני אהרן כל כהן שאינו מודה בה אינו חולק בכהונה:
בָּעֵי רַב אָשֵׁי נִטְמָא בֵּינְתַיִים מַהוּ בִּשְׁעַת זְרִיקָה וּבִשְׁעַת הַקְטָרָה בָּעֵינַן וְהָאִיכָּא אוֹ דִּלְמָא עַד שֶׁיְּהֵא טָהוֹר מִשְּׁעַת זְרִיקָה וְעַד שְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים תֵּיקוּ
Rachi (non traduit)
בעי רב אשי. אליבא דאבא שאול:
אָמַר רָבָא הַאי דִּינָא מֵרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן גְּמִירְנָא דְּאָמַר בְּבֵית הַכִּסֵּא דַּנְתִּהָ בָּא טְבוּל יוֹם וְאָמַר תֵּן לִי מִמִּנְחָה וְאוֹכַל
Rachi (non traduit)
דנתה. יכול אתה לדון:
בא טבול יום ואמר. לחבירו טהור של בית אב שלו:
תן לי. בחלק מן המנחה של ישראל ואוכל לערב:
אֹמֵר לוֹ וּמָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחֲךָ בְּחַטָּאתֶךָ דְּחִיתִיךְ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל מְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחֲךָ בְּמִנְחָתֶךָ אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶדְחֲךָ מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל
Rachi (non traduit)
אינו דין שאדיחך. כל זמן שאתה טבול יום ואינך ראוי להקריב ממנחת ישראל:
א''ל. טהור לטבול יום כלומר כן יש לו להשיבו:
ומה אם במקום שיפה כחך בחטאתך. דכהן המחוייב חטאת מביאו ומקריב אפילו במשמר שאינו שלו ועבודתה ועורה שלו בפרק הגוזל בב''ק (דף קט:) מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה ת''ל ובא בכל אות נפשו ושרת ומנין שעבודתה ועורה שלו ת''ל ואיש את קדשיו לו יהיו:
דחיתיך מחטאת ישראל. דטבול יום אינו חולק בה דכתיב (ויקרא ו':
י''ט) הכהן המחטא אותה יאכלנה ואוקימנא לעיל (זבחים דף צט.) יחלקנה:
מקום שהורע כחך במנחתך. שאם התנדבת מנחה והקרבת אפילו אתה טהור אי אתה אוכלה כדכתיב כל מנחת כהן כליל וגו' (ויקרא ו':
ט''ז):
וּמָה אִם דְּחִיתַנִי מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיִּפָּה כֹּחִי כָּךְ יִפָּה כֹּחֶךָ תִּדְחֵינִי (מִמִּנְחָה) [מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל] שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוֹרַע כֹּחִי כָּךְ הוֹרַע כֹּחֶךָ
Rachi (non traduit)
כך יפה כחך. בחטאתך:
שכשם שהורע כחי. במנחתי כך הורע כחך במנחתך:
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה בֹּא הַקְרֵב וֶאֱכוֹל
Rachi (non traduit)
לכהן המקריב אותה לו תהיה. במנחה כתיב:
אֹמֵר לוֹ וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחִי בְּמִנְחָתִי דְּחִיתִיךְ מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל מְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחִי בְּחַטָּאתִי אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶדְחֲךָ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל
Rachi (non traduit)
ומה במקום כו'. טהור קמהדר ליה לטבול יום הכי שלא יחלוק עמו:
אָמַר לוֹ וּמָה אִם שֶׁדְּחִיתַנִי מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוֹרַע כֹּחֶךָ כָּךְ הוֹרַע כֹּחִי תִּדְחֵינִי מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיִּפָּה כֹּחֶךָ כָּךְ יִפָּה כֹּחִי
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה בֹּא חַטֵּא וֶאֱכוֹל
אָמַר לוֹ תֵּן לִי מֵחָזֶה וָשׁוֹק וְאוֹכַל
Rachi (non traduit)
תן לי מחזה ושוק. חלק כמוך ואוכל לערב:
אֹמֵר לוֹ וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחֲךָ בְּחַטָּאתֶךָ דְּחִיתִיךְ [מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל] (מֵחָזֶה וָשׁוֹק) מְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחֲךָ בִּשְׁלָמִים שֶׁאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא חָזֶה וָשׁוֹק אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶדְחֲךָ
מָה אִם דְּחִיתַנִי מֵחַטָּאת שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחִי אֵצֶל נָשַׁיי וַעֲבָדַיי תִּדְחֵינִי מֵחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁכֵּן יִפָּה כֹּחִי אֵצֶל נָשַׁיי וַעֲבָדַי
Rachi (non traduit)
שכן הורע כחי אצל נשיי ועבדיי. אף כשאני טהור שאיני רשאי להאכילה להם:
Tossefoth (non traduit)
מה אם דחיתני מחטאת שכן הורע כחי אצל נשיי ועבדיי. תימה אמאי לא קאמר כדקאמר לעיל ומה אם דחיתני מחטאת שכשם שיפה כחי כך יפה כחך תדיחני מחזה ושוק שכשם שהורע כחי כך הורע כחך:
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר לַכֹּהֵן הַזּוֹרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה בֹּא זְרוֹק וֶאֱכוֹל
יָצָא טְבוּל יוֹם קוּלָּיו וְחֻמְורָיו עַל רֹאשׁוֹ אוֹנֵן מִימִינוֹ מְחוּסַּר כַּפָּרָה מִשְּׂמֹאלוֹ
Rachi (non traduit)
יצא טבול יום. בפחי נפש:
קוליו וחומריו. שהיה דורש להנאתו ואומר למה דחיתני כו':
אונן מימינו כו'. שאף הם נדחים מן המקראות הללו שאינן ראויין לעבודה:
פָּרֵיךְ רַב אַחַאי לֵימָא לֵיהּ תֵּן לִי מִבְּכוֹר וְאוֹכַל
Rachi (non traduit)
פריך רב אחאי ולימא. וליתני ר' אלעזר בר' שמעון בהאי דינא:
תן לי מבכור ואוכל. לערב אמר לו טהור מה אם במקום כו':
Tossefoth (non traduit)
פריך רב אחאי. בכל מקום לשונו משונה כדאשכחן בריש כתובות (דף ב:) פשיט רב אחאי ומתוך כך היה אומר רבינו שמואל דהוא רב אחאי שעשה השאלתות שהיה מרבנן סבוראי דבתר רבינא ורב אשי דהוסיף הוראה וכתבו אחרי כן דבריו בסוף הש''ס ומיהו בההיא דכתובות אשכח רב אשי דמיירי בתריה:
מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחִי בְּחַטָּאת אֵצֶל נָשַׁיי וַעֲבָדַיי דְּחִיתִיךְ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל מְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחִי בִּבְכוֹר דְּכוּלֵּיהּ דִּילִי הִיא אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶדְחֲךָ מִמֶּנּוּ
וּמָה אִם דְּחִיתַנִי מֵחַטָּאת שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוֹרַע כֹּחֲךָ כָּךְ הוֹרַע כֹּחִי תִּדְחֵינִי מִבְּכוֹר שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיִּפָּה כֹּחֲךָ כָּךְ יִפָּה כֹּחִי
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לְךָ בֹּא זְרוֹק וֶאֱכוֹל
Rachi (non traduit)
את דמם תזרוק. בבכור כתיב בא זרוק ואכול ואע''ג דאין בכור נאכל במחלוקת שאינו ניתן לאנשי משמר אלא לכל כהן שירצה כתרומה וכפדיון הבכור מיהו תיפוק לן מינה דלא יתנו בכור אלא למי שראוי לעבודה באותה שעה:
וְאִידַּךְ פָּרֵיךְ מִי כְּתִיב וּבְשָׂרָם לַכֹּהֵן הַזּוֹרֵק וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָךְ כְּתִיב אֲפִילּוּ לְכֹהֵן אַחֵר
וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּכָל מְקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר חוּץ מִמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא לְאוֹנְסוֹ שָׁאנֵי
Rachi (non traduit)
והיכי עביד הכי. רבי אלעזר ברבי שמעון דאמר האי דינא בבית הכסא:
לאונסו. שהיתה שמועתו שגורה בפיו ומהרהר בה על כרחו ודוגמתו שמעתי בקדושין (דף לג.):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source